3 סיבות בגינן ניתן לתבוע ייצוגית את הבנקים 

כאשר אדם או קבוצה מעוניינים בהגשת תביעה ייצוגית כנגד גוף מסוים (לצורך הדוגמה: הבנק), עליהם לבקש רשות מבית המשפט המחוזי להגיש תביעה מסוג זה. תביעות ייצוגיות אינן תביעות אוטומטיות ועל בית המשפט להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית על פי קריטריונים משפטיים המשתנים מעת לעת. בכל מקרה חייבים להתקיים שלושה עקרונות שעל פיהם יכול בית המשפט להכיר בתביעה כייצוגית:

1. הוכחת העילה משפטית. בשלב ראשון יש להוכיח מנקודת מבט משפטית שהבנק אכן פעל כנגד החוק. אם הבנק, לדוגמא, גבה סכום גבוה מהמותר בגביית עמלת שורה, יש להוכיח על פי חוק שכך הדבר וכי נגרם בעקבות כך נזק ללקוחות.

2. סכום נזק קצוב. בשלב זה יש להוכיח בכתב התביעה, כי הנזק שאנו תובעים מהבנק, במקרה של תביעה ייצוגית, צריך להיות אחיד לכל אחד מהתובעים. כלומר סכום הנזק שנגרם לכל אחד מהתובעים בקבוצה אחיד הוא. לדוגמה: אם הוכחנו שכל אחד מלקוחות הבנק נפגע מטעויות חישוב בעמלת שורה, אזי עמדנו גם בקריטריון השני.

3. הוכחת נזק שנגרם על ידי הגוף הנתבע. שלב זה הוא אולי החשוב ביותר כיוון שיש צורך להוכיח, כי הנתבע גרם נזק ישיר לתובע. לצורך העניין, לא ניתן לתבוע בנק מסוים אם לא נגרם ללקוח נזק באופן ישיר. התביעה הייצוגית האחרונה שהוגשה נגד הבנק בעקבות תאום רביות היא יוצאת דופן בהקשר הזה, כשכתב תביעה אחד כלל האשמות כלפי שלושה בנקים נפרדים. ברוב המקרים, בית המשפט לא יאפשר זאת.

הקריטריונים הללו כמובן נתונים לשינויים בהתאם לאופי המקרה ולשיקול דעתו של השופט. חשוב לדעת שבמידה ושלוש התנאים שצויינו אינם מתקיימים במלואם, עדיין ניתן לתבוע את הבנק באופן פרטי. לשם כך ניתן לפנות לחברות המתמחות בבדיקת תקינותם של חשבונות הבנק ולהיעזר בהם לניהול התביעה כנגד הבנקים, גם במקרים של פשרה וגם במקרה בו התביעה מגיעה לבית המשפט.